אני נמנעת מלהגיע לסטודיו בימי שבת. "מכבדת את עצמי ביום מנוחה" יש רגעים של מניעה כואבת, כי אני ככ רוצה להכנס לסטודיו לכמה שעות. להרגיש כמו ברחם - מוגנת. טון חימר מקיף אותי הריח של האדמה. נפגשת עם חברים, הולכת לים, נהנית עם עצמי בבית.... ועדיין..... עצם ה "חופש" מהסטודיו בשבת שגזרתי על עצמי לא נותן לי מנוח. שוב לחזור למוכר ולידוע, למייצב הקבוע שלי. אני יודעת, כשאגיע ביום ראשון - הוא יחכה לי ואפילו יותר, כל כלי העבודה יקשקשו בהתרגשות לקראתי החומר יהיה בדיוק ברטיבות המתאימה. והתשוקה תגבר ותגדל
