נעים מאוד

כבר יותר מ 23 שנים שהחומר הוא חלק מחיי

משפחה, חבר, מורה, מטפל... המגע והנוכחות שלו משרים בי תחושה של רוגע, נותן לי את השקט ליצור, לחשוב, לעצור וגם כן כמובן להתפרנס.

מהמקום האבוד, החשוף והפגיע שהייתי, ללא כיוון והכוונה – הראה לי את הדרך , שקבלתי ברצון.

לחימר יש גבולות מאד ברורים, טמפרטורה מסויימת ונדרש דיוק ומירכוז.

עם זאת – החופש, העצמאות לעשות ולרקוד אתו.

הרעיון, הידיעה שאני מחליטה מאפשר לי הרבה מרחב תודעתי וגיאוגרפי. היום.. אני יכולה להיות בכל מקום וליצור ולעבוד.

את החימר, בכדי שיהיה יציב , חזק ושימושי, צריך לשרוף לטמפ גבוהה של בין – 1000-1250

גלזורה = glaze = חומר יוצר זכוכית (כימייה)

אני מאפשרת לחימר להיות חשוף. להראות את עצמו. בחספוס, בצבע ובאמירה שלו. ויש לו.

יש הרבה סוגי חימר. אני מאד אוהבת את החימר השחור המחוספס, הגלזורה עוטפת אותו במרקם וצבע. כמו בגד...... כמו הבגד – כך גם הגלזורה חשובה ומקשטת אבל – אני לא אוהבת לחנוק ולאטום.... כמו הבגד – צוואר/קרסול/פנים – נשארים חשופים . כאשר הם חשופים, הם מנצנצים באמת שלהם. האמת נקייה בחספוסה, כאבה, עירומה – זה חשוב לי!!!

בחשיפה אני לא מרגישה פגיעה- אני מרגישה גאה!

כשאני/החומר חשוף אני מרגישה שלאנשים נוח בקרבתי. מדברים. חושפים את עצמם, מרגישים פתוחים ואמיתיים... מרגישים בבית

כבת אנוש – יש לי את הצורך לפגוש אנשים, לפגוש את הלב שלהם. להרגיש בנות.

חשוב לי שירגישו אתי בנוח.

לא ביקורתי, לא מתאמץ, לא מתיימר

גם לחשיפה יש גבולות ולכן אני משאירה את הפס החשוף, שישאיר מקום לסקרנות, תהייה, בדיקה, חקירה.

דנה בלייר
חתימה דנה בלייר