יום אחד קבלתי טלפון.
"תגידי", היא שואלת, "מעניין אותך לטוס למחנה קיץ? פנסילבניה נראה לי."
לא היה לי מושג על מה היא מדברת.
ברור שאמרתי כן.
וכך מצאתי את עצמי קיץ שלם, במשך שלוש שנים ביערות פנסילבניה, מלמדת קרמיקה ילדים אמריקאים וישראלים, כשהנוף שלי זה אגם עם ברווזים ומשפחה של איילים.
כשהדב השחור מגיח מדי פעם.
לימדתי, למדתי, התפתחתי, התחזקתי.
השנה - שנת 2021, קיץ פוסט קורונה, החלטתי להישאר פה. בארץ. בישראל.
את כל מה שלמדתי, פרוייקטים עם המשכיות, צבעוניות משמחת, חימר...
ילדים מכל העולם.
את כל זה אני מביאה לפה עם קורסי קיץ.
בסטודיו שלי הנעים (והממוזג)
שיהיה לנו קיץ נעים...
תכף זה מתחיל.
