יש לפעמים, תקופות כאלה ... שגם קרמיקאית יוצאת מהכלים.
שאני רוצה, אולי אפילו צריכה לחזור לשחק, להיות שוב סקרנית, לחקור, להפתיע את עצמי, לצחוק, לעשות "קובבות" מהבוץ, מהחימר, לזרוק, להשפריץ, לעשות פרצופים ולדלג מדבר לדבר בלי שיהיה אכפת מה יגידו, אם יקנו, שיאהבו...
לנסות חימר חדש, טכניקה חדשה.
אז עכשיו אני בתקופה הזו.
עשיתי פעמונים, מוביילים, קערות משיטת "pinching" עם חימר מלא גרגירים (שמוט), עציצים עם פרצופים כועסים, מצחיקים... התאמתי את השתיל לפרצוף- שיהיו לו שערות כאלו מצחיקות.
ואני מחייכת ואני נהנית. וזה שלי וזה נעים.
וכולי הודייה לתלמידים שלי: בוגרים וילדים מהסדנאות והשיעורים... שהם ההשראה הכי גדולה שלי.
שנדע תמיד לחזור לרגעים של התחלה וסקרנות
דנה