המוזה שלי

אני מייצרת הרבה

לפעמים אני מסתכלת על הידיים שלי

והן נראות לי כמו עוד גוף

לפעמים אפילו לא שלי.

מתבוננת בידיים שלי בהתפעלות, בהתפעמות.

הן יודעות את העבודה מעצמן.

שם הגוף מחובר לראש.

אני יודעת מה צריך לעשות, הידיים מקבלות הוראה ועובדות.

הימים הופכים לשבועות, לחודשים

וגם השנים עוברות

עד שתגיע המוזה

כבר למדתי להמתין בסבלנות

להמתין לבעירה הפנימית

מחכה לקול שיגיע

למדתי לא לדחוק בו

מצפה ומחכה

בימים האחרונים אני מרגישה שהמוזה שלי מתקרבת ואני כל כך מתרגשת לקראתה.

מפנה לי את אוגוסט

ואז אכנס לסטודיו

אסגור את הדלת

ונתייחד




67 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול